החלטה בתיק בש"א 2219/05

ה ח ל ט ה

1.         הצדדים הם בעלים במשותף של זכויות במגרש בשטח 1,811 מ"ר, הידוע כמגרש 16, בתב"ע במ/2005/6ב' ברמת בית הכרם בירושלים (להלן: "המגרש"). המגרש נוצר מכוח תכנית חלוקה מחדש אשר טרם נרשמה בפנקסי רישום המקרקעין, אולם על-פי טבלת ההקצאות של נספח 2 לתכנית, זכאים הצדדים להירשם כבעלים במשותף של המגרש. התובעת פנתה לבית-משפט השלום בירושלים לתביעה לפירוק שיתוף ובדיון שהתקיים שם נתקבלה טענת אחד הנתבעים, כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית-משפט זה כיוון שמדובר בזכויות שהן, בשלב זה, זכויות אובליגטוריות, ששוויין מעל 2,500,000 ש"ח.

2.         במהלך הדיונים שהתקיימו בבית המשפט הגיעה התובעת להסכמים עם רוב הנתבעים והינה כיום הבעלים של 67.38% מהזכויות במגרש. לנתבעת 3 4.9% מהזכויות במגרש; לנתבעים 4, 5 ו-6 ביחד 14.1% זכויות במגרש; ואילו לשלושה מיורשי נתבע 8, יצחק ספירו שווילי ז"ל, 13.62% מהזכויות במגרש (שני יורשים נוספים של נתבע 8 מכרו זכויותיהם לתובעת).

במקביל לדיונים שהתקיימו בבית-משפט זה בשנים 2004-2005 ניהלו הצדדים דהיום משא ומתן ביניהם שלא צלח, ולפיכך הדיונים נמשכים בין התובעת לנתבעים 3-6 וחלק מיורשי נתבע 8.

3.         לאחר הדיון שהתקיים בבית המשפט בתאריך 15.5.05 ניתן פסק-דין, בו נקבע כי בהסכמת הצדדים תתקיים התמחרות על המגרש. לשם כך מונה עו"ד דיבון, ב"כ התובעת לכונס נכסים. ההתמחרות התקיימה בתאריך 15.6.05 והסכום שנקבע היה 12,700,000 ש"ח. לאחר ההתמחרות העלו באי-כוח הנתבעים, עורכי הדין גרובר ושביט, שורה של טענות נגד הליך ההתמחרות. נטענה טענה, כי יש הצעה לסכום גבוה יותר, 13 מיליון ש"ח. כמו-כן נטען, כי כונס הנכסים סירב להתייחס לדרישות וטענות של הנתבעים 4, 5 ו-6, לפיהן הם מעדיפים שלא לקבל תמורה כספית אלא דירות שתיבננה במגרש. עוד נטען, כי התובעת מתכננת לפנות בבקשה להגדלת אחוזי הבנייה, דבר שיש בו כדי להשפיע על שווי המקרקעין. כמו-כן נטען, כי בסכום הכסף שנקבע בהתמחרות לא הובא בחשבון המע"מ, ואין יודעים אם הסכום כולל מע"מ או איננו כולל מע"מ.

4.         עו"ד שביט, ב"כ שלושה מיורשי הנתבע 8, הוסיף וטען כי הגיש בקשה בשם מרשיו לביטול פסק הדין נשוא הליך זה ועוד טען, כי עם מתן פסק הדין ביום 15.5.05 סיים בית-משפט זה את מלאכתו, ואל לו לרדת כיום לזירת ההתגוששות בין הצדדים. אין בידי לקבל טענות אלו, שכן להגשת התביעה לביטול לא צורפה בקשה לסעד זמני. ובנוסף, אף שביום 15.5.05 ניתנה החלטה הנושאת כותרת "פסק-דין", הרי במהותה מדובר בהחלטה, שכן ההליך לא הסתיים סופית, פעולות כונס הנכסים טעונות אישור, וממילא בהליך כזה שעניינו למעשה פירוק שיתוף זכויות במקרקעין, בית המשפט אינו מסיים את מלאכתו בעצם ההחלטה על פירוק, ובודאי אינו מסיים מלאכתו כאשר מדובר בהליך של התמחרות.

5.         בזמנו נקבע בפסק הדין, כי את ההתמחרות ינהל ב"כ התובעת, עו"ד דיבון. מינויו בא לאחר שהתובעת החזיקה ממילא בלמעלה משני שליש מהזכויות, ולאור הרצון של חלק מהנתבעים לחסוך בשכ"ט הכונס, שכן עו"ד דיבון הודיע כי אם ההליך לא יסתבך יוותר על שכר טרחה. בהחלטה נוספת שנתתי ביום 12.7.05 לאחר שהצדדים העלו שורה של טענות על ההתמחרות, ניתן לצדדים פרק זמן נוסף לנהל מו"מ ונקבע כי אם לא יגיעו להסדר תוך זמן-מה, אשקול אפשרות של מינוי כונס נכסים חיצוני. כאמור, חלפו חודשים נוספים והסדר אין.

6.         לאור האמור וטענות שהעלו הצדדים, נראה לי כי בשלב זה ראוי למנות כונס נכסים אחר, שאינו מעורב בעניין ואינו קשור למי מהצדדים. מאחר והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה וקיימות ביניהם מחלוקות של ממש כנטען, ולשם מראית עין, ניקיון ובטחון ההליך, ראוי כי כונס הנכסים לא יהיה פרקליט של מי מהצדדים. אין באמור לעיל לקבוע עמדה כי עו"ד דיבון לא מילא תפקידו כראוי או שפעל בחוסר הגינות, אולם משנקפו הימים והחודשים ונוצרה בין הצדדים אווירת אי-אמון, מוצדקת או לא מוצדקת, יש מקום כי כונס נכסים אחר, חיצוני ואובייקטיבי, ינהל את הליך ההתמחרות. כונס הנכסים רשאי לקבוע מחיר מינימום התחלתי, לקבוע תנאים להשתתפות בהתמחרות, לשמוע עמדות הצדדים והסבריהם, להזמין שמאות או לקבל שמאות קיימת, להגיע להסכמות בין הצדדים או עם גורם חיצוני וכן להפעיל סמכויות נלוות לביצוע תפקידו. עו"ד דיבון ימסור כל מסמכים, נתונים או מידע אשר ברשותו, שיתבקשו על-ידי כונס הנכסים.

            אני ממנה את עו"ד עמי פולמן מירושלים, כפוף להסכמתו, להיות כונס נכסים לצורך ביצוע ההתמחרות דלעיל, ועליו לבצע את ההתמחרות ככל האפשר עד ליום 15.4.06.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ה' באדר, תשס"ו (5 במרץ 2006) בהעדר הצדדים.